> #title h1 a {display:block; height:120px;} #title h1 a .in {display:none;} #title h1 .in {display:none;}

למה ניירצביה פוני "אני מאמין" מאת 

הדרישה המוגברת לנייר, היא אחת הסיבות העיקריות להיעלמות יערות הגשם בעולם. זאת למרות הנבואות על תום "עידן הנייר" ותחילתו של "עידן הפיקסל"....

 בעבודתי נתקלתי, במוסדות חינוך רבים, בתופעת בזבוז נייר בכמויות אדירות. קשה לי להאשים את המורים הנאלצים לבצע שיכפולים בלחץ הפסקות ו"שעות שהייה", במסגרת הלימודים ולאחריהן, אך תופעה זו הביאה אותי לחיפוש "עתיד טוב יותר" לניירותינו ולילדינו בדורות הבאים. 

כמורה לאמנות ראיתי איך תופעת בזבוז הנייר מתגברת עם השימוש במחשב ובמדפסת. אין אפשרות לעצור שימוש במחשב - תהליך חיובי כשלעצמו – אבל יש להכיר בעובדה שההגהה קשה על המסך. לכן נהוג קודם כל להדפיס ולאחר איתור השגיאות לשלוח להדפסה שניה ושלישית. בעבר היססו יותר מרגע לפני שזרקו דף לאשפה כדי להתחיל לכתוב שוב עמוד שלם ביד ואפילו במכונת כתיבה. קלות ההדפסה והמצאות הנייר בשפע מביאים לחוסר שליטה.

 פעם הערצתי את הגננות, הן היו חלוצות המיחזור בארץ! מי לא זוכר את "חנוכיית הפקקים" שהביא הביתה בגאוה מהגן?! הגננות היו אוספות וצוברות מכל הבא ליד, וההורים היו מביאים לגן "פסולת" ממקומות העבודה שלהם - כרטיסי מחשב מקודדים, עלונים צבעוניים, אריזות ריקות וניירות. הגננות היו "מתחרות" בינהן על הישגים ביצירתיות ומקוריות והילדים הרוויחו בחינוך האומנותי-יצירתי ובחינוך האקולוגי למיחזור (עוד לפני שקראו לזה כך...). היום קיימים בשוק אביזרים מוכנים מקצרי תהליכים, והצורך להרשים, בעיקר הורים, עם "יצירות מפוארות", מביא את הגננות להעדיף את האלמנטים הגרפים המוכנים מראש ואת הנצנצים מנייר כסף צבעוני וצעקני על חשבון עיצוב טעמם הטוב של הילדים, על חשבון הכיס של ההורים ועל חשבון המיחזור והחינוך למיחזור.

 כאמנית החיה ומתבוננת בסביבתי הפכתי את נייר המצוי בשפע לחומר גלם ביצירתי וביצירות תלמידיי. אמנים יוצרים בחומר המצוי בסביבתם - אבן במצרים העתיקה, שיש ביוון, ברונזה ברומא... מיכאלאנגלו היה מתבונן בגוש שיש קררה ורואה בו את הפסל העתידי. אמנים רבים בני ימינו מוציאים את השראתם ונושאי יצירתם בהתבוננות בערמות אשפה ענקיות שכה שכיחות בכרך שלנו. במשרד הביטחון, למשל, גורסים את כל נייר שמסומן ב- "שמור" "מסווג" ו"סודי" ואילו אני מוצאת את היופי בפתיתים הקטנטנים הנערמים להם, או באיטריות הנייר הדקיקות הזורמות החוצה מהמגרסות. אני כבר עשיתי מחקר יסודי על המגרסות ועל סוגי ה"פסולת" שהן פולטות...

בעידן בו המודעות לאיכות הסביבה ומיחזור הולכת וגדלה, אנו מוצאים סביבינו הרבה מאוד סדנאות וחוגים העוסקים ביצירה בנייר, שמטרתם להוציא תוצרים מוגמרים, אסטטיים או שימושיים. התחום הפך לאופנתי... אם כי לא בכל המסגרות האלו מקפידים לשים דגש על המיחזור ולעיתים אף רוכשים את הנייר המשמש כחומר גלם מיצרני נייר חדש ולא ממוחזר! יש לזכור - המטרה אינה מקדשת את האמצעים!

 אני מעדיפה לשים דגש על יצירה אמנותית חפשית וחוויתית. החוויה שאנו חווים היא לעיתים חזקה יותר ונטמעת בנו לאורך זמן, יותר מכל תוצר "שנביא הביתה - שכולם יראו". בסדנה יש יצירות שהתחיל אדם אחד והמשיך אחר. יש יצירות קבוצתיות ויש יצירות אישיות. יש הלוקחים עימם את היצירה והופכים, בעזרתה, שגרירים למיחזור. אחרים משאירים את יצירתם בגלריית הסדנה ו"מפיצים את הבשורה" לאור החוויה שחוו.

 מכל מפגש עם אנשים חדשים, אני לומדת ומעשירה את עצמי כאמן יוצר - הסדנה משמשת אותי כאטלייה בו אני פועלת ויוצרת, ואת עבודותי משנת 2006 ואילך יצרתי בסדנה.

 

בברכת "מחזרו והצליחו"

צביה פוני

צביה פוני  03-9303218  |  052-2243124   |    tsivia.pouni@gmail.com